הוא כתב את המשפט האמיתי. ומחק אותו.

הוא כתב את המשפט, קרא אותו שוב, והקליד Delete.

"זה נשמע יותר מדי אגרסיבי. מה אם זה יפגע במישהו?"

זה קרה לפני שבועיים באחד מתהליכי העבודה שלי. בעל סטודיו לצילום מוצר ישב מולי, מתכנן איתי את עמוד השירותים שלו, וכתב משפט שפשוט צרב:

"אני לא עובד עם לקוחות שמצפים למחיר של חובבן ולאיכות של מקצוען. זה לא מתאים לי, ולא הולך לעבוד."

קרא את זה פעמיים. הסתכל עלי. ומחק.

שאלתי אותו למה.

"כי אולי יש מישהו שבדיוק עומד לפנות אלי, ואני אפסיד אותו."

"ואתה רוצה את הלקוח הזה?"

דממה.

הוא ידע את התשובה. אבל עדיין היה לו פחד להגיד אותה בקול רם.

כי איפשהו בתוך הראש שלו, כמו של כולנו, יש את השאלה הזאת: "מה יגידו עלי?"

אז הוא מחק את המשפט האמיתי. והחליף אותו במשהו נייטרלי שלא פוגע באף אחד, לא מדבר באמת, ולא אומר כלום.

"אני מתמחה בצילום מוצרים לעסקים."

טכנית נכון. אבל גם משעמם. גם לא מבדל. וגם לא גורם למישהו להרגיש שזה בדיוק מי שהוא צריך.

כי כשאתה לא מוכן לומר מה אתה לא, אתה גם לא באמת אומר מה אתה כן.

החזרתי אותו למשפט המקורי. שאלתי אותו: "למה אתה חושב ככה?"

והוא התחיל לדבר.

על הלקוחות שביקשו ממנו עבודה במחירי זול, ואחר כך התלוננו שהתמונות לא מספיק טובות. על הפעם שהשקיע שבוע בפרויקט, והלקוח פשוט נעלם לו עם הקבצים. על ההבנה שהוא לא רוצה לעבוד עם כולם, אלא רק עם מי שמעריך את מה שהוא עושה.

"אז תגיד את זה."

הוא הסס. אבל כתב את המשפט שוב, והפעם השאיר אותו.

שבועיים אחרי שהאתר עלה, הוא קיבל פנייה מבעל עסק שכתב לו: "קראתי מה כתבת על סוג הלקוחות שאתה עובד איתם. זה בדיוק מה שאני מחפש, מישהו שלא מוכן להתפשר על איכות. מתי אפשר להתחיל?"

כי כשאתה אומר את הדעה שלך בקול רם, אתה לא מושך את כולם. אתה מושך את הנכונים.

האומץ להיות אותנטי זה לא סיכון. זה המסנן הכי חזק שיש לך.

מה המשפט שכמעט מחקת, אבל ידעת שהוא אמיתי?