אנחנו לא חיים בעולם ללא גרביטציה - אנשים שונים ברגעים שונים

גם אני נפלתי בפח הזה פעם. אנחנו לא חיים בעולם ללא גרביטציה.

כשהתחלתי לעבוד עם עסקים קטנים, בניתי לעצמי תהליך עבודה מסודר. שאלון, בריף, מבנה אתר, טקסטים, עיצוב, העלאה לאוויר. הכל לפי הספר. הכל הגיוני. הכל עובד. חוץ מזה שלפעמים לא.

היו לקוחות שקיבלו אתר מצוין, מקצועי, ממוקד, ובכל זאת משהו לא עבד. לא מבחינה טכנית. מבחינת התחושה. הם הסתכלו על התוצאה ולא ראו את עצמם בה. לא התחברו. לא ידעו להסביר למה. לקח לי זמן להבין מה קורה. ומה שהבנתי שינה לי את הראש.

הבעיה: אנשים שונים ברגעים שוניםהבעיה לא הייתה מה שפיתחתי. הבעיה הייתה שעיצבתי את אותו דבר לאנשים שנמצאים ברגעים שונים לגמרי בחיים של העסק שלהם:

הלקוח של היום הראשון: אין לו כלום – לא אתר, לא מיתוג, לא מסר. הוא צריך יד מכוונת שתעזור לו להבין מי הוא בכלל.הלקוח של אחרי שלוש שנים: יש לו לקוחות ופידבקים. הוא צריך תרגום של הידע הקיים שלו לשפה דיגיטלית.הלקוח שנכווה: הוא מגיע חשדן ומתוסכל אחרי חוויה שלילית. הוא צריך קודם כל שמישהו ישמע אותו.הטעות שעשיתי בזמנו היא שניסיתי לתת לכולם את אותו מוצר, אותו תהליך ואותו קצב. כי ככה זה "מקצועי". אבל יעיל למי?

התובנה שמשנה הכלמה שלמדתי הוא שהשאלה הראשונה שאני צריך לשאול היא לא "מה הלקוח רוצה", אלא "באיזה רגע בחיים של העסק שלו הוא נמצא עכשיו". התשובה לשאלה הזאת משנה הכל – את הטון, את הקצב, ואת עומק השאלות.

זה לא רק עיקרון בפיתוח אתרים. זה עיקרון של כל שירות שמבוסס על יחסים. אם אתה מוכר את אותו דבר לכולם באותה צורה, אתה לא באמת רואה את מי שמולך.