על הפער בין שיווק ואנושיות

"אני לא רוצה שישאירו לי פרטים," הוא אמר.

חיכינו שנייה. לפעמים משפטים כאלה צריכים זמן להתיישב.

כי הוא לא התכוון שהוא לא רוצה לקוחות. הוא התכוון שהוא לא רוצה להיות עוד עסק ששולח טופס לתוך החלל ומחכה. הוא לא רצה לידים, הוא רצה שיחה.

וזה בדיוק הפער בין שיווק ואנושיות. שיווק מודד טפסים. אנשים מחפשים מישהו שיבין אותם. אתר שמבקש שם, טלפון ואימייל לפני שהוא אמר משהו אחד מדויק על הבעיה של המבקר, מבקש אמון שהוא עדיין לא הרוויח.

מה שעובד זה ההיפך. קודם המסר. אחר כך הוכחה שאנחנו מבינים את המצב, בשפה שלו ולא שלנו. ורק אז בקשה קטנה, שמתאימה למקום שבו הוא נמצא במסע.

לכן אנחנו מנסחים טפסים כמו התחלה של שיחה ולא כמו תשאול. שדות מעטים, שאלה אחת שמזמינה לספר, וטקסט שמסביר בדיוק מה יקרה אחרי הלחיצה ומתי נחזור.

הפעולה שאנחנו מבקשים לא חייבת להיות טופס. לפעמים זה קישור ליומן, לפעמים הודעה בוואטסאפ, לפעמים שיחת טלפון קצרה. הבחירה הנכונה היא זו שהמבקר מרגיש איתה בנוח.

כשעושים את זה כך, מגיעות פחות פניות ריקות ויותר שיחות אמיתיות. וזה, בסוף, מה שמייצר עסקים.